מדריך לסרטים

סרטים

הנה רשימה סלקטיבית של מבקרי ה'טיימס' של סרטים וסדרות סרטים חדשים או ראויים לציון המוצגים בסוף השבוע בניו יורק. * מציין סרט או סדרה מומלצים ביותר. דירוגים וזמני ריצה נמצאים בסוגריים. אינדקס ביקורות על סרטים שנפתחים היום מופיע בעמוד 12.

עכשיו משחק

* ''סרט אמריקאי'' בהשתתפות מארק בורצ'רד וחברים. בימוי: כריס סמית' (R, 104 דקות). סרט דוקומנטרי מלא תובנות, מצחיק, שאסור לפספס, על קולנוען חסר תקציב מוויסקונסין שיוצר סרט אימה כאילו חייו תלויים בו. וכפי שמר סמית' חושף בצורה כה משפיעה, תקוותיו של מר בורצ'רדט באמת תלויות על הכף. מבט יודע ולעתים מצחיק זה על יצירת סרטי אינדי לנסות כל דבר הופך לדיוקן מרגש של מאבקו במעלה הגבעה של אדם אחד ומוצא את מר בורצ'רדט לעתים קרובות לתאר הצלחה ושגשוג כמטרותיו. בינתיים חייו שלו מוצגים ברהיטות כסוג שונה מאוד, לא פחות אותנטי של חלום אמריקאי (ג'נט מסלין).



''אנה והמלך'', בכיכובם של ג'ודי פוסטר וצ'או יון-פאט. בימוי: אנדי טננט (PG-13, 140 דקות). אותו סיפור שהיווה השראה למחזמר 'המלך ואני' של רודג'רס והמרשטיין הוא הבסיס לסרט זה על המורה הבריטית אנה ליאונוונס (גב' פוסטר), שנוסעת לבנגקוק ב-1862 כדי לחנך את 58 ילדיו של המלך מונגקוט. (מר צ'או). למרות שהסיפור קיבל פרספקטיבה רב-תרבותית עכשווית המבקרת את האימפריאליזם הבריטי, הסרט הציורי מספר בעצם את אותו סיפור אך ללא השירים האהובים, שהחמצה קשות. אנה של גב' פוסטר היא עוד אחת ממלכות הקרח האצילות ממך, והמלך של מר צ'או הוא סמכותי אבל פחות מרועם (סטיבן הולדן).

''אדם בן מאה שנים'' בכיכובם של רובין וויליאמס, אמבת' דוידץ, סם ניל ואוליבר פלאט. בימוי: כריס קולומבוס (PG, 132 דקות). כרטיס חג המולד הנוצץ של השנה מרובין וויליאמס עוקב אחר מסע 200 השנים של רובוט ביתי בשם אנדרו להפוך לאנושי. בימוי השמאלצמייסטר כריס קולומבוס, שניווט את הכוכב הזה דרך ''גברת. Doubtfire,'' הסרט הוא אלגוריה סנטימנטלית של אדם-מכונה זרועה בדיחה, הנחושה לגרום לנו להרגיש טוב בהיותנו אנושיים, המנוקדת בנאומים נדושים שמעלים את החופש, את ההנאות שבסקס ואת מסתורין התמותה. מלבד מר וויליאמס, המשחק הוא אך ורק בקליבר סיטקום (הולדן).

* ''DOGMA'' בכיכובם של מאט דיימון, בן אפלק, לינדה פיורנטינו, כריס רוק וסלמה האייק. בימוי: קווין סמית' (R, 130 דקות). הרעיון של מר סמית' לגבי מלאכים באמריקה הוא הרעיון של שני בחורים מגניבים הנוקטים גישה מסמרת שיער, חוקית לדוקטרינה הרומית-קתולית וחושבים שזה יהיה משעשע לבטל כל קיום. ושום דבר בקומדיה האדוקה והבלתי צפויה הזו, החצופה והבלתי צפויה הוא פחות מקומם מזה. מר סמית' שוב מציג מתנה נדירה למיזוג רגישות הקומיקס שלו עם ויכוחים רציניים וצחוקים גדולים וגדולים, גם אם חלקים מסוימים בסרטו (ההופעה של גב' פיורנטינו, של מר רוק ושל מר רוק וסמי החזרה למחצה מג'יי שנמצא בכל מקום. בוב השקט) עובדים טוב יותר מאחרים (מפלצת צואה). כשהוא עושה קפיצה איתנה לענייני אמונה, מר סמית' מגיח בנס עם ההומור שלו ללא פגע וכנפיו ללא צלילים (מסלין).


ההרפתקה המצוינת של ביל וטד 2020

''סכנה כפולה'' בכיכובם של אשלי ג'אד, טומי לי ג'ונס וברוס גרינווד. בימוי: ברוס ברספורד (R, 106 דקות). במותחן תיירותי הנודד מקו החוף של מדינת וושינגטון לרובע הצרפתי של ניו אורלינס, גב' ג'אד מגלמת אישה החופשית להרוג את בעלה כי היא כבר נכנסה לכלא על הפשע (ראה כותרת). אפילו היא לא מספיק יפה כדי להתחמק ממשחק מנומס ועלילה מופרכת, אבל היא משתפרת כשהדמות שלה הופכת פחות לקורבן. בהומאז' המקודם הזה ל''הנמלט'', מר ג'ונס נמצא בהישג יד כעוד כוסית חמוצה עם כישרון לנבוח פקודות. מר ברספורד מביים בצורה כל כך לא ראויה לציון שנדרשת שורה כמו ''אני מרגיש שגדלתי בשש השנים האחרונות'' כדי לאותת על חלוף הזמן (מסלין).

* ''EVEREST'' בבימויו של דיוויד בראשירס עם גרג מקגיליבריי (לא מדורג; 45 דקות). אם החיים בניו יורק אינם מספקים מספיק ריגושים, אלו שמחפשים חווית כמעט מוות ממלאת מקום יכולים לעשות את דרכם למוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע (מרכז פארק מערב ברחוב 79) לביקור ב- ''אוורסט.'' שם, תמונות של ההר הגבוה בעולם - 29,028 רגל - מוצאות מסגרת ראויה ליופי המרהיב והקטלני של הפסגה. תיאור זה מתמקד בעיקר במאמצים של שלושה אנשים להגיע לשיא ב-1996 למרות תהומות מפהקות של קרח המשתנות ללא הרף, מפולות שלגים רועמות, סכנות האוויר כה דלות עד שהוא מוסיף את המוח וסערות פתאומיות ומסנוורות. בזמן שהמשלחת הזו הייתה על ההר, צוותים אחרים עשו את דרכם לתוך מה שנקרא אזור המוות, בגובה 25,000 רגל, שם סופה עזה השתלטה עליהם. שמונה בני אדם נספו באסון היחיד החמור בהר. ''אוורסט'' מאפשר להרפתקני כורסא לחלוק את הסיכונים והתהילה של הטיפוס של הצוות לגן עדן (לורנס ואן גלדר).

''FANTASIA/2000'' עם ג'יימס לוין והתזמורת הסימפונית של שיקגו והקדמות מאת סטיב מרטין, בט מידלר, מר לוין, יצחק פרלמן, ג'יימס ארל ג'ונס, אנג'לה לנסברי, קווינסי ג'ונס ופן וטלר. במאים שונים (G, 75 דקות). גרסת המילניום החדשה למיזוג פורץ הדרך של דיסני של אנימציה ומוזיקה קלאסית משנת 1940 כוללת שבעה קטעים חדשים ושומרת אחד מהסרט המקורי (הנפלא ''שוליית הקוסמים'' בכיכובו של מיקי מאוס). למרות כותר המדע הבדיוני והמסך בגודל IMAX עליו הוא מוצג, ''פנטזיה/2000'' יותר מראה לאחור מאשר עתידני. שני הקטעים הטובים ביותר הם ''רפסודיה בכחול'', הומאז' שנון של מנהטן בתקופת הג'אז לקריקטוריסט אל הירשפלד על פי המוזיקה של ג'ורג' גרשווין, והסיום (על ''סוויטת ציפור האש'' של סטרווינסקי. ) שבו ספרייט דמוי שביט משתולל מסביב לכדור הארץ יוצר, הורס ומחדש את צורות החיים של הפלנטה. היכרות עם כוכבי קולנוע מעניקים לסרט תחושה של קידום תאגידי מפואר. בתיאטרון סוני איימקס, ברודווי ברחוב 68, מנהטן (הולדן).

'' ללא רבב'' בכיכובם של רוברט דה נירו ופיליפ סימור הופמן. כתב וביים יואל שומאכר (ר, 110 דקות). מר דה נירו הוא שוטר בניו יורק בדימוס המתאושש משבץ מוחי ומר הופמן מלכת הדראג בקומה העליונה שנותנת לו ריפוי בדיבור בצורה של שיעורי שירה בקומדיה הקמאית הזו. ההופעות הראוותניות שלהם לא יכולות להוסיף מימד לסרט שהוא דואט עמוס מסרים לשתי קריקטורות, הומופוב ומלכת הדראג הכועסת והשנאה העצמית שמוציאה אותו מהדיכאון שלו (הולדן).

''GALAXY QUEST'' בכיכובם של טים אלן, סיגורני וויבר ואלן ריקמן. בימוי: דין פאריסו (PG, 102 דקות). בין אם אתה אוהב את ''מסע בין כוכבים'' או צוחק עליה, ספינת הכוכבים שלך נכנסה, עגנה בצורת הקומדיה החביבה הזו שמצליחה בו זמנית לזייף את הרפתקאות החלל העתידניות הפופולריות האלה ולשחזר את האלמנטים שהפכו אותן לעמידות כל כך. הסרט מסתובב מתוך בדיחה בודדת, על חבורת שחקנים מכובסים מסדרת טלוויזיה שבוטלה, שמתגייסים על ידי כמה פשטנים בין-כוכבי לכת כדי לקדם אותם בסכסוך עם נבל קשקשי ולוחמני שכמעט השמיד את עמם. ובקרוב הם יוצאים להרפתקת חלל אמיתית. אם ''Galaxy Quest'' לעולם לא מגיעה לגבהים מסוחררים בעקביות כשהיא מציגה את השילוב שלו בין סאטירה לדעת והרפתקה הרואית, היא בכל זאת שומרת את לשונו בחוזקה בלחי, מציעה כמה צחוקים אמיתיים, נעה במהירות, אם לא במהירות עיוות, ומובל על ידי צוות מוכשר (ואן גלדר).

''בית על הגבעה הרדופה'' בכיכובם של ג'פרי ראש, טיי דיגס ופיטר גלאגר. בימוי ויליאם מאלון (R, 115 דקות). אם יו'ר הפדרל ריזרב הערני מתמיד, אלן גרינשפן, באמת נחוש בדעתו לסלק את האינפלציה המולדת, אז הוא לא יכול לעשות טוב יותר מאשר לקחת עיפרון מחודד ביד, לעשות את דרכו לבית הקולנוע הקרוב ביותר שמציג את הסרט הזה ולהכות ללא מורא עד שהוא חלש. הדופק אינו פועם יותר. זהו גלגול מצער של סרט האימה של וויליאם קאסל משנות ה-50, שבו מיליונר אקסצנטרי בגילומו של וינסנט פרייס הציע לחמישה זרים 10,000 דולר כל אחד לבלות את הלילה באחוזה ישנה ומפחידה. בגרסה החדשה הועלתה אנטה להישרדות למיליון דולר כל אחד. אפילו אם מתירים אינפלציה ב-40 השנים מאז פתיחת המקור, התגמול ב-1999 אמור להגיע ל-57,113.47 דולר בלבד, לפי הבנק הפדרלי במיניאפוליס. אבל יש דברים שלא נעשו פיחות במהלך השנים: מילים כמו זבל, למשל. ''היל'' נקראה זבל בדפים אלה בשנת 1959. וזה עדיין זבל (ואן גלדר).

* ''THE LIMEY'' בכיכובם של טרנס סטמפ ופיטר פונדה. בימוי: סטיבן סודרברג (R, 89 דקות). מבמאי שעבורו התרגיל הסגנוני המוזר הוא סגנון סטנדרטי, זוהי חזרה נאה לימי הסלט של שני הכוכבים האייקוניים שלו. מיסטר סטמפ, בהופעה מגנטית ואבניה, המנוקדת בפלאשבקים לקריירה המוקדמת שלו, מגלם נוכל לשעבר שמחפש נקמה על מות בתו. הוא הופך לנמסיס של ההיפסטר ההוליוודי החלקלק של מר פונדה, תפקיד נוסף שנתפר בצורה פיקנטית. מר סודרברג מקים לתחייה את המראה הרזה והקשה של ''Point Blank'' של ג'ון בורמן כשהוא מנתח ומתחשב בשני הלקוחות הקשוחים הללו מכל נקודת מבט אפשרית (מסלין).

* ''MANSFIELD PARK'' בכיכובם של פרנסס אוקונור וג'וני לי מילר. כתבה ובימויה של פטרישיה רוזמה (PG-13, 105 דקות). בעיבוד המסך המיומן של גב' רוזמה לרומן השלישי של ג'יין אוסטן, חודדה הגיבורה, פאני פרייס (גב' אוקונור), לגיבורה פרוטופמיניסטית שמנצחת על הערכים החומרניים והפטריארכליים של קרוביה העשירים באמצעות שילוב של שנינות. , יופי ותעוזה. מבלי להעמיס יותר מדי, התסריט (המשלב קטעים ממכתביה ויומניה של אוסטן) משווה את סחר העבדים של תחילת המאה ה-19 לדיכוי נשים. המסר חמוץ בהומור חכם ובהופעות תלת מימד חמות (Holden).

''השליח: הסיפור של ג'ואן אוף ארק'' בכיכובם של מילה ג'ובוביץ', ג'ון מלקוביץ', צ'קי קריו ופיי דאנאווי. בימוי: לוק בסון (R, 130 דקות). מלחמת מאה השנים מרגישה ארוכה פי שניים בתיאור הצווחני והתזזיתי הזה של ז'אן ד'ארק. זה סרט שהגילוי העיקרי שלו הוא שימי הביניים אולי היו הרבה יותר מפחידים ממה שדווח בעבר. מר בסון מביים שפע של סצנות קרב מגעילות ביד וסצנות אבסורדיות של שיימינג מלכותי, בזמן שגב' יובוביץ' מדברת. ככה. וזה לא נראה סביר במקצת בתור השהיד המתבגר של צרפת. הנה מקרה שבו ''אל תירה ב'שליח''' הייתה עצה נכונה (מסלין).


מגיע לאמריקה 2 2019

''מוזיקת ​​הלב'' בכיכובם של מריל סטריפ, איידן קווין, אנג'לה באסט וגלוריה אסטפן. בימוי ווס קרייבן (PG, 110 דקות). לא רבים מאיתנו נהנים להרצות על ידי כוכבי הוליווד לבושים במצבים קשים בכיתה. אבל הסיפור האמיתי של רוברטה גוספארי, מורה למוזיקה במזרח הארלם ואם חד הורית ששרדה גירושים מגעילים, קיבל נימה בוטה וחסרת היגיון שעובד. גב' סטריפ נותנת הופעה ארצית שהיא פיתיון פרס. הסיפור מעורר השראה מספיק כדי להעביר את גברת גוואספרי מחוסר סיכויי עבודה לצפייה בתלמידיה הגאים מנגנים לצד יצחק פרלמן, אייזק שטרן וכוכבי כינור אחרים. סיבה לא רעה שמר קרייבן השבית את הטפרים והגרזן לזמן מה (מסלין).

''ONEGIN'' בכיכובם של ראלף פיינס, ליב טיילר ומרטין דונובן. בימוי מרתה פיינס (לא מדורג, 106 דקות). כבכורת הבכורה של אחותו של מר פיינס, מרתה, ''Onegin'' מצמצמת את הרומן האפי של פושקין מהמאה ה-19 ''Eugene Onegin'' לכדי אופרת סבון קטנה וצפופה ששני כוכביה אינם תואמים עד כאב. בעוד שמר פיינס מתנהג בסערה יפה כדמות התואר השחצנית והצינית שלא מאמינה באהבה, גב' טיילר, המגלמת את אויבתו הרומנטית, היא צופן אינרטי. איכשהו, אפילו אולמות הנשפים המפוארים של סנט פטרסבורג של שנות ה-20 נראים אפרוריים ועצבניים (הולדן).

* ''PRINCESS MONONOKE'' עם הקולות של בילי קרודופ, קלייר דיינס, בילי בוב תורנטון ומיני דרייבר. בימוי: Hayao Miyazaki (PG-13, 133 דקות). הישג משמעותי באנימציה יפנית מאת האמן המוכר של הז'אנר. האפוס המסובך, היפה באופן אקזוטי, כולל אלים ושדים הנעולים בקרב על עתיד היער, וחזיונותיו מוצגים בצורה עוצר נשימה. אבל השימוש המרגש של הסרט בטבע, במיתוס ובהיסטוריה היפנית הוא זה שהופך אותו למיוחד כל כך. שווה לראות רק בגלל רוח היער שלה, שלובשת צורה של חיות ביום ומסתובבת בלילה כמו אלוהות סגורה דמוית גודזילה. התמונה של צמחים ופרחים המתעוררים לחיים מתחת לפרסותיו מוצגת בצורה מרהיבה. למרות שילוב מעולה של תאים מצוירים ביד ואנימציה זורמת שנוצרת על ידי מחשב, המראה של הסרט מאופק למרבה המזל (מסלין).

''ROSETTA'' בכיכובה של אמילי דקוון. בימוי לוק וז'אן פייר דרדן (R, 90 דקות). הסרט המעין דוקומנטרי העגום הזה, שצולם במצלמות ידניות (זה עצבני כמעט כמו ''פרויקט המכשפה בלייר''), קטף את דקל הזהב (הפרס העליון) בפסטיבל קאן בשנה שעברה. גב' דקוון נבחרה גם לשחקנית הטובה ביותר על גילום דמותה של נערה בלגית אומללה בת 17 שחיה במחנה קרוואנים עם אמה האלכוהוליסטית. החיפוש הנואש שלה אחר עבודה ומה שהיא מכנה ''חיים נורמליים'' מוביל אותה לבגוד בחבר היחיד שלה, שעובד בדוכן וופלים, על ידי גניבת העבודה שלו. בניגוד לסרטם האחרון של האחים דרדן, 'לה פרומסה', החרדה הריאליסטית החברתית של הסרט הזה מרגישה מאולצת, והדמות הראשית שלו אף פעם לא מתעוררת לגמרי לחיים (הולדן).

''החוש השישי'' בכיכובם של ברוס וויליס והיילי ג'ואל אוסמנט. כתב וביים M. Night Shyamalan (PG-13, 107 דקות). מה שמתחיל כסרט אימה על ילד בעייתי בן 8 (מר אוסמנט) שטוען שהוא רואה אנשים מתים, ופסיכולוג הילד (מר וויליס) שנחוש לרפא אותו, הופך בסופו של דבר לניו אייג'י (תחשוב). ''מה שיבואו חלומות'' ו''שמעון ליבנה''). כאשר אתה עוקב אחר העלילה לאחור לאחר שנחשף הסוד הגדול שלה, הסיפור לא מתחיל להסתבך. מר וויליס נותן את ההופעה המגחכת הרגילה שלו עם תו אחד. האמפתיה שהסרט מייצר נובעת מהגילום האינטנסיבי של מר אוסמנט של הילד המיוסר (הולדן).

''שלג יורד על ארזים'' בכיכובם של איתן הוק, ג'יימס קרומוול ומקס פון סידאו. בימוי סקוט היקס (PG-13, 130 דקות). ההמשך של הבמאי הזה ל-''Shine'' הוא המקבילה הקולנועית של ספר אמנותי לשולחן קפה. הוא כל כך עסוק בלהמחיש את הסיפור (בפלאשבקים משוכללים וקטעי מונטאז') עד שהוא שוכח להיות דרמטי. הסרט מתרחש בצפון-מערב האוקיינוס ​​השקט בשנת 1950, ומביט אחורה למלחמת העולם השנייה וליחסים הטעונים בין יפנים-אמריקאים ולבנים באי מצפון לסאונד פוגט. מר הוק הוא הכתב המרהר שמסקר את המשפט ומר פון סידוב עורך הדין הסניגור שהוא המצפון הרשמי של הסרט. רוברט ריצ'רדסון אחראי לצילום המדהים (הולדן).

* ''STUART LITTLE'' בכיכובם של ג'ינה דייויס, יו לורי וג'ונתן ליפניקי. בימוי רוב מינקוף (PG, 92 דקות). קלאסיקת הילדים של E.B. White משנת 1945 עובדה לסרט משפחתי מקסים על עכבר קטן (עם קולו של מייקל ג'יי פוקס) שאומץ על ידי בני אדם אך מתנגש עם חתול הבית הפרסי הלבן והרך שלהם, סנובל (נתן ליין). הסרט יוצר גרסה מוקסמת של ספר סיפורים של ניו יורק ויש בו את מה שעשוי להיות מרוץ סירות הצעצועים המלהיב ביותר (בסנטרל פארק) שצולם אי פעם. הודות לחיקוי הקולי הערמומי והחכם של מר ליין, סנובל כמעט גונב סרט מצחיק ומתוק אבל אף פעם לא מציק (הולדן).

''שלושה מלכים'' בכיכובם של ג'ורג' קלוני, מארק וולברג ואייס קיוב. כתב וביים דיוויד או. ראסל (R, 105 דקות). הכותב-במאי המוכשר להפליא של ''להטיף את הקוף'' ו''לפלרטט עם אסון'' עשה סרט הרבה יותר שאפתני, עם תוצאות מעורבות. לסרט המלחמה במפרץ הפרסי שלו יש קצה אבסורדי של ''Catch-22'', אבל יש לו גם עודף של השפעות ויזואליות. מצלמת מוזיקה וווידאו סחרחורת מעלימה את הסיפור הפשוט של חיילים אמריקאים שיש להם עיצובים גנבים על הזהב השבוי של סדאם חוסיין ואז מפתחים ייסורי מצפון לגבי תפקידם שלהם בעיראק. יש הרבה נגיעות היקפיות חכמות, אבל יש משהו קונבנציונלי בול בליבת הסרט (מסלין).


סיפורים מסקירת ים כדור הארץ

* ''TOY STORY 2'' עם הקולות של טום הנקס וטים אלן. בימוי ג'ון לאסטר; סרט של אולפני אנימציה של פיקסאר (G, 98 דקות). סרט המשך שובב להפליא, המקיים את שנינותו וחדשנותו של הסרט הראשון תוך שהוא מביא תחכום חדש לאנימציה ממוחשבת. והנה הוכחה מבורכת שהוליווד עדיין יכולה לעשות סרטים כדי לרצות קהל בכל גיל או שכנוע. מהפתיחה שלו (פארודיה מקסימה לחלוטין של 'מלחמת הכוכבים') ועד לסיכום הקפראסקי שלו, זו עבודה חלקה עם פיקחות מטאפורית יותר מזו שנמצאת בדרך כלל בפח הצעצועים. דמויות חדשות צבעוניות ואקשן הרפתקני יותר משפרים את הסיפור של איך וודי נופל בציפורניו של סוחר צעצועים מטופש, חווה סלבריטי חדש וצריך להציל אותו על ידי חבריו הישנים והמדהימים (מסלין).

* ''THE WAR ZONE'' בכיכובם של פרדי קנליף, ריי ווינסטון, טילדה סווינטון ולארה בלמונט. בימוי: טים רוט (לא מדורג, 99 דקות). מר רוט הוא שחקן הידוע בתפקידים בסרטים קשים, אבל אף פעם לא בזכות משהו גולמי כמו זה. בתכונה הראשונה הצורבת הזו, שדה הקרב הוא בית אנגלי כפרי שבו נער מתבגר מביט במשפחתו בזעם חסר אונים ותדהמה. כשהוא חש את מערכת היחסים העריות בין אביו לאחותו הגדולה, גיבורו הצעיר חסר המילים, חסר המילים של הסרט, נאבק להשלים עם הזוועה הביתית הזו. מאופק אך גרפי במיוחד לפעמים, וצולם בפשטות אקספרסיבית מצערת על ידי שיימוס מקגארווי (מסלין).

''העולם אינו מספיק'', בכיכובם של פירס ברוסנן, סופי מרסו, דיים ג'ודי דנץ', רוברט קרלייל ודניס ריצ'רדס. בימוי: מייקל אפטד (PG-13, 128 דקות). הבמאי הזה זוכה להערצה רבה על סדרת ''Up'' שלו המתעדת את חייהם של תלמידי בית ספר לשעבר כשהם מתבגרים. והוא הצליח לגרום לג'יימס בונד לגדול קצת. מר ברוסנן נעשה הרבה יותר נוח עם התפקיד של בונד, ורוב הדמויות האחרות גם מעניינות יותר ממה שניתן היה לצפות. גב' מרסו מחליקה באופן בלתי נשכח דרך תפקידה של יורשת נפט בוגדנית. גב' ריצ'רדס נראתה הרבה יותר חכמה כשמשחקת שועלות בתיכון מאשר היא כמדענית מבריקה כאן. המסלול נודד מסקוטלנד למרכז אסיה. ומר אפטד מטפל בפעולה כמו שהוא עושה את הדיבורים (מסלין).

סדרת סרטים

''נכתב על ידי ROBERT RISKIN.'' הבזק חזרה להוליווד הישנה. דמיינו אדם לובש פיג'מת משי כשהוא יושב ליד שולחן על הדשא שלו, כותב תסריטים במכונת כתיבה של אנדרווד. קוראים לו רוברט ריסקין. הוא שיתף פעולה ב-13 סרטים עם פרנק קאפרה, כולל ''זה קרה לילה אחד'' (1934), שזיכה אותו באוסקר; ''אדון. מעשים הולכים לעיר'' (1936); ו-''Platinum Blonde'' (1931) עם ז'אן הארלו ולורטה יאנג. ריסקין (1897-1955) התמחה בדמויות צבעוניות, עלילות בקצב מהיר ודיאלוגים מציקים. החל מהיום, הוא יהיה נושא לרטרוספקטיבה בת שבוע של תריסר סרטים שתסיים את חגיגת ה-75 של פורום הסרטים של פורום הקולנוע של Columbia Pictures, בן 75 הסרטים. אטרקציית הפתיחה היא שטר כפול של ''מר. מעשים הולכים לעיר'' ו''זה קרה לילה אחד'' ובשעה 19:05. הקרנה של ''מר. מעשים,'' גילדת הסופרים של אמריקה תעשה כבוד מיוחד לריסקין בפאנל שיכלול את כותב הטור סידני ציון, ההיסטוריון פוסטר הירש, התסריטאי וולטר ברנשטיין והשחקנית פיי ריי, שנישאה לריסקין ב-1942. המנחה הוא ג'ון. מרטלו, מנכ'ל מועדון השחקנים. הסדרה ממשיכה עד ה-13 בינואר בפורום הסרטים, 209 West Houston Street, בדרום הכפר. כרטיסים: 9 דולר; 5 דולר לחברים. מידע: (212) 727-8110 (ואן גלדר).